פסק-דין בתיק ת"א 3039-06

רקע

1.       התובעת,  ילידת 4.11.1966, נפגעה בתאונה בתאריך 16.12.2004 עת הלכה על מדרכה בשטח בית החולים "שיבא תל השומר", בדרכה לבניין מחלקת יולדות.

2.       התובעת הייתה במועד התאונה בשבוע 33 להריונה, כאשר בבטנה תאומים.

3.       התובעת הגיעה לבית החולים על מנת לקבוע תור לניתוח קיסרי אלקטיבי.

4.       התובעת החנתה את רכבה מחוץ לשטח בית החולים ונכנסה רגלית לתחום בית החולים.

5.       עת הלכה על מדרכה הבנויה מאבנים משתלבות, בדרכה אל בניין מחלקת היולדות, מעדה ונפלה, לטענתה, בשל מכשול במדרכה. המכשול אליו מתייחסת התובעת הוא התרוממות אבנים בשטח המדרכה, אשר יצרה מעין גבעה במרכז המדרכה.

6.       התובעת נפלה אפיים ארצה ונחבלה בבטנה ובידה השמאלית. ממקום התאונה פונתה התובעת לחדר מיון בבית החולים "שיבא תל השומר" והועברה למחלקת יולדות. התובעת נותחה בניתוח קיסרי, מאחר ואחד העוברים היה במצוקה וכן היה קיים חשש להפרדות השליה. אחד העוברים הועבר למחלקת טיפול נמרץ והשני לפגיה. טרם הלידה אובחן כי התובעת סובלת משבר של הגבשושית הגדולה בכתף שמאל. ידה של התובעת קובעה.

7.       התובעת שוחררה לביתה מבית החולים בתאריך 21.12.2004, כאשר הומלץ על המשך קיבוע של הזרוע במתלה למשך ארבעה שבועות וכן, המשך טיפול כתוצאה מהניתוח הקיסרי. בתאריך 6.1.2005 שוחררו התאומים מבית החולים לביתם.

      לאחר התאונה נזקקה התובעת להמשך טיפולי פיזיותרפיה וכן מעקב במרפאת חוץ אורתופדית של בית החולים "תל השומר". בביקורת שנערכה לה בתאריך 6.3.2005 נמצא כי      השבר ללא תזוזה וקיים חיבור מלא.

      כמו כן, נמצא כי אין נוקשות של הכתף והומלץ על            המשך טיפול פיזיותרפי לצורך שיפור       טווח תנועות וחיזוק שרירים.

      בסיכום טיפול פיזיותרפיה מיום 18.7.2005 מהמרפאה בקופת חולים "מכבי ראש העין"       נרשם, כי לאחר 23 ביקורים היה שיפור בטווח אך לאחרונה ללא שינוי. עוד נרשם כי          התובעת עובדת קשה בביתה בגלל התאומים, אך נראה שיש לערוך בירור נוסף אם יש דבר           מה נוסף שמפריע להתקדמות הטיפול.

8.       לכתב התביעה צירפה התובעת את חוות דעתו של ד"ר ולנטין ז'יטלני, אשר בדק את התובעת כ-11 חודשים בלבד לאחר התאונה. ד"ר ז'יטלני מצא כי צורת הכתף השמאלית תקינה, ואין דלדול בשרירי חגורת הכתף. עם זאת, מצא הגבלה משמעותית בתנועות המפרק. על כן, קבע ד"ר ז'יטלני, לתובעת נכות בשיעור 20%, בשל ההגבלה המשמעותית בתנועות הכתף השמאלית.

הנתבעת מצדה, טוענת בכתב הגנתה כי התאונה אירעה בשל רשלנותה של התובעת אשר לא שמה לב לדרכה, וכי אותה גבעונת שנוצרה במדרכה אינה נחשבת סיכון מיוחד וחריג, אלא מדובר בסיכון רגיל מסיכוני היום יום.

הנתבעת הגישה מטעמה את חוות הדעת של ד"ר גד ולן, אשר קבע כי נכותה של התובעת בגין התאונה הינה בשיעור 15%. ד"ר ולן מצא בבדיקתה של התובעת הגבלה בטווחי התנועה, עד גובה השכם, וללא הגבלה בתנועות הסיבוב.

ראיות הצדדים

9.       התובעת הגישה שני תצהירים מטעמה.

בתצהירה הראשון, שהוגש בתאריך 12.5.2009, מתארת התובעת את אירוע התאונה כמפורט לעיל וכן את הקשיים מהם סבלה לאחריו.

התובעת מתארת כי לאחר שחרורה מבית החולים, היה לה קושי לטפל בתינוקות שנולדו ובשני ילדיה הגדולים יותר. התובעת לא הייתה מסוגלת אף להניק את התינוקות או להחזיקם, וזאת בשל הקיבוע שהושם בידה. גם כיום סובלת התובעת מקושי בהרמת משאות או ביצוע פעולה פיזית כלשהי בפלג גופה העליון, כך לטענתה. עוד טוענת התובעת כי נזקקה לאחר התאונה לעזרה רבה בשכר בהיקף יום יומי, במשך שמונה חודשים, ולאחר מכן ועד היום בהיקף של פעמיים בשבוע.

עלות השכר הייתה בסך של 35 ש"ח לשעת עבודה, וכיום 45 ש"ח לשעה.